|
(Totalt 34 inlägg) |
 |
|
אזכרת שנתיים תיערך אי"ה ביום ראשון 31 במאי בשעה 18:00
בבית העלמין ברחוב קלאוזנר ברעננה
תפילה וסעודת מצוה בבית ארביב ששת הימים 15
בשעה 19:00
ביום שני ה1 ביוני יוכנס ספר הפטרות לבית הכנסת ר יהודה אוהב ציון, לעילוי נשמת הורינו היקרים. הספר ייצא מבית ארביב בשעה 18:00
לכיוון בית הכנסת |
|
|
|
|
| ilove the page so sepu aka. |
|
|
|
|
| מדהים, אני יושבת פה קוראת ונפעמת מהרעיון המקסים לשמור ולשמר את הזכרונות של המשפחה . תודה וכל הכבוד על הרעיון ועל הפתיחות לשתף את כולנו ולהכיר את משפחתכם. ישר כח |
|
|
|
|
לילצ' אל תנור. יום לפני ערב ראש השנה
הערב יעשו הטרבלסים את הספנז
מחר ב"ה ערב חג, שלי יהיה בלי חביתת סלק, בלי הדלעת הכרת וכמובן בלי ריבת החבושים של אמא
אני יעשה כזה מיני חג אצלי בבית עם כל הדברים האלה אבל זהו כמו שאמא אמרה
מא יופא אל עלם קא לי נאר לי נמוצ' אנא
כמה צדקת
שנה טובה |
|
|
|
|
סבתאל'ה-
אין לך מושג כמה היית חסרה אתמול במקווה של גבי !!!!!!!!
זהו, רישמית- שומדבר כבר לא אותו הדבר בלעדיכם....
ואין לנו בריירה אלא להמשיך ולשמוח ולשמח ופשוט להרגיש אתכם איתנו-תמיד!
אז סבא וסבתא, נתראה ב"ה בחתונה ביום ראשון, כן?
*אני בטוח אראה אתכם*
|
|
|
|
|
חודש אלול, חודש של סליחות. החודש בו אמא לא פיספסה יום או לילה והלכה להיתפלל סליחות בבית הכנסת יהודה אוהב ציון. בית הכנסת של הפרסים. זה היה בית הכנסת של אמא. חודש טוב חודש של סליחות אמא גם היתה אומרת חודש של תשובה, אבל בלי להישמע דתי יותר מדי. עכשיו יש כל כך הרבה דברים שאנחנו אומרים 'אמא היתה אומרת' אבא היה אומר' מוזר לא אמיתי וכואב לדבר עליהם בזמן עבר. אז בשבילי הם יהיו לעד 'ההורים שלי שיהיו בריאים' ככה זה
עכשיו אוגוסט |
|
|
|
|
| כן, הזמן לא עוצר מלכת [וטוב שכך] ברוך השם הלואי ותמיד אהיה מביאה בשורות טובות , כמו שאמא תמיד חיכתה.ותודה לאל זכו להיות בשמחתה של אורלי שלי שתמיד כיבדה את רצונם ונהגה לפי שאהבו . והנה בשעה טובה ומצלחת דלת של שמחה נפתחת , וגבי של מרים משוודיה וסיימון מאנגליה מחליטים להיתחתן כאן , כן!כאן בישראל לזכור את וסבא וסבתא שהיו מאושרים למשמע הבשורה הטובה . ואני תפילה שביום חופתםתהיה "הילה ענקית " של סבתא וסבא שתרחף באויר ויגידו "אמן"לכל תפילה וברכה.הלואי אלוהינו שבשמים שיגיעו ימים ושנים של שמחה ואושר וגם אדם בן הזקונים יעמיד חופה וקידושין לאשר אהבה נפשו. אנא אלוהים "לו יהי" ומכאן אברך את הזוג הנפלא בהמון אהבה מזל והצלחה. מזל טוב! |
|
|
|
|
Shalom alechem, salam alaykum,
I found it very interesting, your website.
I used to have a friend whose 4 grandparents came from Tripoli, Lybia: Chaim Rubin from Or Yehudah. He must be about 37 years old now.
A very old kehilah in Tripoli and Lybia. What a shame it came to an end just after the Atzma'ut! Of course we are happy you all are in Eretz Jisraeel now, but it hrst to see thousands left the places they and their awot lived for many generations!
Many regards, from Holland, Ha'artzot Hash'felah, with different minhagim and sounds,
Shalom u lehitra'ot,
Dani Klompsma,
Holland |
|
|
|
|
אני יושבת פה בדירה שלי לבדי בארה"ב ושומעת מאבא שהיתה שוב אזכרה לסבא וסבתא ואני חושבת לעצמי כמה מנותקת אני כמה דברים החסרתי בזמן שאני פה שלא תבינו לא נכון אני כואבת את אותו הכאב רק לבד בלי אף אחד שיתמוך - יצא לי לחשוב ביומיים האחרונים האם השהייה שלי פה היתה שווה ? ממכתביי הקודמים כבר הבנתם שרציתי להגיע כדי להספיק לראות את סבא שלי אבל הוא הקדים אותי , שאני חושבת על זה אולי זה היה מתוכנן שאני לא אהייה בזמן שהם ילכו לעולמם כי אני לא יודעת אם הייתי מחזיקה מעמד תמיד חשבתי שאני החזקה נפשית וגיליתי שזה בולשיט כי בנתיים מיום ליום אני יותר מדוכאת ומכונסת בעצמי וסבא אם רק יכלתי לראות אותך שוב רק לשניה הייתי נותנת את כל הכסף והזהב והרכוש רק כדי שתהייה פה לצידי ותספר לי מהסיפורים שהיית מספר לי על הנדנדה בחצר אני כל כך מתגעגעת אלייך אני חושבת שאני מתחילה לצאת מדעתי אני בראשי אתה בכלל לא מת אתה פשוט בארץ ואני רחוקה וכשאני אוכל לבוא אני אראה אותך באותה פוזיציה מהלך על המדרכה ממול לבית עם הידיים מאחוריי הגב.
ואיפשהו אני לא ממש רוצה שמישהו יגיד לי אחרת אני רוצה להמשיך להאמין שאתה לא הלכת לי בלי להגיד שלום.
אז בבקשה לאלה שקוראים אני לא משוגעת אני פשוט רוצה להמשיך לחלום...
ושרוליק תודה על האתר איפשהו אני מרגישה שזאת הדרך שלי לפרוק. |
|
Svar: מורן יקירתי
את לא משוגעת, גם אני שהייתי בכל הטקסים, עדיין לא מאמין. זה הריחוק הפיזי שעוזר להדחיק. לכל אחד מאיתנו דרכו שלו לחיות עם זה, ואני לא אומר להתמודד, כי אין נגד מי. לכל אחד מאיתנו יהיו הזכרונות שלו, אני אנסה להחיות יותר את האתר אולי להכניס קטעי וידאו, אבל יותר מאוחר, כשגם אני אוכל להעכנס לאתר הזה, שאני בניתי, ליותר מ10 דקות. עכשיו זה כבר לא אותו דבר.אז תיכנסי , תפרקי
אוהב אותך, דוד 080806 17:29 |
|
|
|
היום זה היום!
בדיוק היום השתנו חיי כולנו ולא ישובו להיות אותו הדבר לעולם ועד!
גם אם נרצה גם אם מאד ננסה, זה פשוט לא הולך....
אני חושבת שגם לכם סבא וסבתא לא היה מושג כמה באמת תהיו חסרים פה בעולם המטורף הזה!
לא רוצה לכתוב כ"כ הרבה כי זה יותר מדי אישי ופרטי כל מה שיש לי על הלב.
רק רציתי לציין את יום השנה, השנה הארורה הזאת היום הכל כך כואב הזה שכולנו כל כך אהבנו- חג שבועות לסבתא ויום המים לסבא!
אני עדיין מחכה לשפוך על מישהו שקית ם מים, אבל גם זה כמו כל דבר כבר לא אותו הדבר!!!
בכל יום שעובר, אתם חסרים לנו יותר.... |
|
|
|
|
כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו. |
|
|
|
|
| ימי הפסח חלפו עברו גם הם,ופטאייר ביקשה נילי רק להיזכר"בטעם"אבל שום דבר לא נשאר רק הזכרונות הטובים . ולי עכשיו חסר כל-כך שאריות הפטארה עם חסה ופלפל וצ'ומה עם שמן זית. שאני יושבת עם אבא ואמא וכל כך נהנהים מהטעם. אפילו בסטיל שהכנתי אורלי אמרה :זה אפילו לא דומה לטעם של סבתא! מי יכין כמו סבתא. היו ימים ולא ישובו עוד. אבל את הזכרונות הזכרונות אף אחד לא יקח ממני. הימים והשעות הסיפורים והבדיחות שהיו מנת חלקי עם אבא ואמא ז"לאז בואו נסתכל בעתיד שלאדם יהיו יורשים וממשכי הדרך ולהם אשמור את הסיפורים. |
|
|
|
|
מורן יקירתי
צודקת ב 100 אחוז. פסח כבר לא פסח שהיינו רגילים אליו
החלל שהשאירו סבא וסבתא שלך, אבא ואמא שלי, הוא עצום
ולא ניתן למילוי, אלא בזכרונות הטובים שיש לנו מהם.
מה שנותר לכם , הדור הבא, זה להשתדל, כמה שאפשר, להחיות את הזכרונות האלה ולנסות לשמר חלק מהם. אני מנסה עד כמה שאפשר לכתוב כמה שיותר זכרונות כדי שחס וחלילה לא נשאיר משהו בחוץ. פסח הוא כבר לא פסח בלעדיהם
אתם שהיתה לכם הזכות לחוות ליל סדר עם סוניה וברוך ארביב יודעים כמה גדול הוא ההפסד, האחרים יכולים לנסות לתאר
עקבאל דאיר ובהצלחה בכל מה שאת עושה
אדם |
|
|
|
|
לסבא וסבתא היקרים:
אני פה בארה"ב פסח שני שאני עושה כאן...
תמיד אומרים שאתה לא יודע להעריך משהו עד שכבר אין לך אותו ותמיד מבפנים אתה עונה בציניות "בסדר" ולא מייחס לזה חשיבות ..
רק עכשיו אני נוכחת לדעת כמה האמרה הזאת נכונה !!! אני מוצאת את עצמי בליל הסדר בבית הכנסת עם אנשים זרים ומקשיבה להגדה באנגלית בלי כל המנהגים ,המאכלים וההגדה בסגנון סבא ברוך... אני לא יודעת אם כל המשפחה בארץ מרגישה את חסרונכם כמו שאני מרגישה אותו פה...כשאני לבד בלי אף אחד שיחווה איתי את אותו געגוע לדברים הקטנים, את הכאב שבאובדנכם או שלפחות ירגיש מה שאני מרגישה ויבין.
בקיצור סבא וסבתא פסח זה כבר לא פסח בלעדיכם ואני לא מאמינה שאי פעם יהייה...
אוהבת ומתגעגעת
מורן |
|
|
|
|
חודש של אזכרות
קודם דוד חביב, 'צחק אותה' האזכרה שלו, איך לא, בט"ו בשבט.. שלשום לנכד של השכן, אתמול לנונה והיום לדודה אידה. לריח של הפול עם הכמון אין יותר טעם. איך שהיית מביאה הביתה חלקים מהסעודה, ועכשיו, נצטרך לעשות סעודה לכבודכם, לעילוי נשמתכם. זה לא מסתדר בראש. נשתדל לעשות הכל כמו שצריך. כמיטב מסורת לוב. זו היתה דרככם זו המורשת. זה הלפיד. וכך שנה אחר שנה ב"ה תהיה האזכרה בביתכם. בית ארביב
משנכנס אדר מרבין בשמחה, אנחנו עוד לא.אולי בשנה הבאה בלי נדר. ירא נצ'למו קא בל פראח. |
|
|
|
|
לא להאמין שחלפו שבעה חודשים מאז שסבא וסבתא שלי אינם!
קשה להשאר עם רק עם זכרונות ותמונות שלעיתים קרובות אני אני יושבת ודמעות מלחכות את דפי האלבום שעל ברכי, ידי מלפות את דמותם הענוגה, ליבי כה מבכה על חסרונם וקשה להשלים שהם שם למעלה...
סבא היקר שלי, אתה היית המלך שלנו, תמיד חייכת אלינו, עודדת, שלחת מילה טובה ולבך החם עטף אותנו באהבה גדולה. תמיד אמרת לי שאני מוצלחת וגם אם קשה לי לא להתיאש ולהמשיך! כ"כ חסרות לי המילים האלו.
סבתא היקרה, כתוב שמידותיהם של עמ"י בישנים רחמנים ןגומלי חסדים
ובך היו את המידות האלו ועוד הרבה יותר את היית אישיות רחמנית ודאגנית עד אין סוף. גם כשחלית וסבלת כ"כ תמיד זכרת לשאול איך אנחנו- ילדיך ונכדיך מסתדרים, אותי שאלת איך בלימודים ואם אני מצליחה, אפילו כשכבר היו בך את מעט הכוחות העמסת על כתפיך את הדאגות לכולם...
סבתא, עזבת אותנו למנוחת עולמים ביום מתן תורה וזה מראה כמה אהבת את התורה שנתנה ע"י הקב"ה ושמירת התורה והמצוות היו בבת עיניך, השבת היתה נר לרגליך ואני מודה שזכיתי להמשיך את אורחות חייך ומתפללת שאזכה כל הימים לקיים מצוות ולהעלות את נשמתכם הטהורה מעלה מעלה בגן עדן...
סבא נשאר נחמתנו בדיוק לעשרים וארבע שעות, בלילה אחרי שנפרדנו מסבתא ליבו נדם והותיר אותנו שותתים והמומים, מנסים לעכל ולא יכולים, המילים שלי היו:"קודם סבתא ועכשיו גם סבא?", וביום שלמחרת בח' בסיון, בערב שבת קודש לוינו את סבא בדרכו האחרונה לצד סבתא...
היתי בהלם, היה לי קשה כ"כ וחלל גדול מלא את ליבי, מה יהא עכשיו?, את מי אקפוץ לבקר בכפר סבא, מימי אקבל מילים חמות, ואצל מי אוכל קוסקוס ביום שישי???
עברנו תקופה קשה ואנחנו עדין עוברים חסרונכם מעיק על ליבנו ולעולם לא תשכחן, אני מנסה להתחזק ולהאמין שנבתרות דרכי ה' ואין לנו להרהר אחר רצונו של הקב"ה,
זה מחזק שאתם בעולם שכולו טוב במחיצתם של הצדיקים, ואני מקבלת גזר דין שמיים באהבה גמורה כי כל מה שאלוקים עושה הכל לטובה!
אני מיחלת לביאת משיח צדקנו, שיקרה הנס של תחית המתים ואזכה להכרח סביב זרועותיכם האוהבות...
מבטיחה בלי נדר לעשות לכם נחת מפה שתביטו עלי ותחיכו, ולעשות כמה שיותר מצוות וטוב לטחרים כמו שאתם הייתם עושים והכל לעילוי נשמתכם הטהורה...
מתגעגעת בלי סוף
פריאלוש
|
|
|
|
|
סבא וסבתא היקרים
סוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן מהרגע שסיפרתי לכם שאני מתחילה ללמוד נהיגה וכל כך שמחתם,ועשיתם לי את הסיפתח
יש לי רישיון! היום עברתי טסט ואתם כל כך חסרים לי
סבתא, לך שהבטחתי שאני יקח אותך לבושייף כשתרגישי יותר טוב
וסבא, לך שהבטחתי לקחת אותך לאורן זריף שאני אצפצף לך ותצא החוצה ונלך ביחד
אבל אני בטוחה שאתם רואים מלמעלה ושאתם שמחים בשבילי
ושבכל רגע אתם שומרים עליי לא משנה איפה אני
אוהבת אתכם תמיד ,אתם בליבי בכל רגע
נכדתכם ,דניאל. |
|
|
|
|
חג חנוכה, ועוד חג בלעדיכם
'ארוממך ה' כי דליצ'ני ולא שימחת אויבי '
הניגון שלך אבא בזמן הדלקת נרות החנוכה עוד בראשי ונשמע מפי. איך אתה עומד מול חנוכיית השמן, וקר בבית, עם כובע צמר
ואמא לידך
יא חסרצ'קם מאלייא
|
|
|
|
|
היום ערב ר"ח חשוון וכבר כמעט חצי שנה שאמא ואבא נפטרו.היום עלינו להדליק נרות נשמה ומצאתי מכתב מרגש בס "ד וכך כתוב: "לסבא וסבתא היקרים! עברו עלי 30 ימים מאוד קשים,געגועים וזכרונות שלעולם לא יפסקו השארתם חלל ריק בחיי ובחייהם של כל המשפחה.סבא ברוך:שממךהספקתי להפרד בנשיקה במצח והבטחת שהיא נשארת לנצח!וממך סבתא סוניה :שלא הספקתי להפרד אךהשארת לי אוצר של זיכרונות בלב, שאותי הם ילוו במשך החיים .
אני בטוחה שאתם נמצאים במקום טוב למעלה במרומים ועל כל ע'מי ' שומרים ומתפללים. הנכדה"
לינור. כולנו יודעים שלינור ושרית היו ונשארות חלק מהאהבה הגדולה שאבא ואמא חילקו איתנו.ובכל חג ואירוע לא נשכח את שרית ולינור והבנים שהפכו לחלק אמיתי במשפחה . כולנו יודעים שעדנה היא הכותבת לא צריכים לנחש. |
|
|
|
|
סבא וסבתא יקרים ואהובים שלי.....
הנה עברו להם ראש השנה ויום כיפור- בלעדיכם!
אני אפילו לא יכולה לתאר כמה קשה היה לעבור אותם-בלעדיכם!
זה התחיל עם הסליחות שהיו ברדיו עם הזכרונות איך סבתא, איך לא היית מפספסת.... המשיך עם ערב חג שבדרך כלל נהוג ללבוש לבן, ואני "כלה" כמו שנהגת להזכיר לי תמיד שאסור לי לבכות ואסור לי לעזוב את בעלי בשנה הראשונה במיוחד, הלכתי לקנות חצאית וחולצה בצבע שחור ורק ברגע האחרון כשחשבתי עלייך החלטתי ללבוש הכל לבן- רק בשבילך!
בערב חג היינו בבית,כולנו,ואבא ניסה ובאמת שהוא ניסה סבאל'ה להעביר את הסדר כמו שאתה העברת- אבל כמוך אפילו אבא שלי לא מצליח לקרוא ולהעביר את ההתרגשות כמו שאתה העברת (סליחה אבא)ביום כיפור סבא, הייתי בבית כנסת ופתאום נזכרתי בברכת הכהנים שנהגת לאסוף את כולנו תחת הטלית הענקית שעטפה את כולנו וגם נזכרתי ששנה אחת שכבר נהפכתי לנערה ולא הסכימו שאני אכנס לעזרת גברים,הוצאת את כולם החוצה שגם אני אהיה תחת הטלית.
ועכשיו סבתאל'ה סוכות, מי יעשה לי באזין?!?אפילו את הנוקידס שאמא הכינה ביום כיפור לא הצלחתי לאכול,פשוט שומדבר כבר לא אותו הדבר!
ואני לא מאמינה שהזמן ירפא או יעביר את הכאב,זה יותר מדי כואב ולנו כאן למטה מאד קשה להרים את הראש ולהמשיך קדימה למרות שזה בטוח מה שהייתם רוצים, אי אפשר זה פשוט יותר מדי קשה....
יש לי עוד המון מה לכתוב וכבר כתבתי הרבה למגירה אבל פה אני אסיים כי זה באמת קשה מדי.
אוהבת ומתגעגעת לה-כ-ל ומבטיחה לעולם לא לשכוח ולהמשיך לשמר ולשמור על מה שהשרשתם והשארתם.
גברת כץ שלכם.
|
|
|
|
|
Thank You for useful pieces of information!
P.S. Let me know about updates on Your site!I'll be really glad!
hardcore lesbian orgy free video
With the best regards! |
|
|
|
|
אני זוכר את אבא שלך מתקן טכנאי טלויזיה ברחוב אחוזה הוא היה בחזית והסבתא שלי גורה הייתה גרה מאחור בזמנו לא הייתה לכולם טלויזיה ואבא שלך היה משאיר את הטלויזיה דלוקה ואנחנו היינו רואים טלויזיה (סיימון טמפלר המלאך) והיה כיף אדיר.
תודה |
|
Svar: תודה לך על שהוספת את התגובה. זכרונות, זה מה שנשאר לנו. לפעמים אנשים שאנחנו לא מכירים, מספרים לנו דברים על ההורים שלנו שלא ידענו. אני מקווה שאחרים יקחו דוגמא ויוסיפו סיפורים. יישר כוח ושוב, תודה 070821 19:20 |
|
|
|
I have just visited the site and see the matzeget for aba. Kol hakavod again dear brother - you did him proud.
Take care and lots of love from all of us
sis |
|
|
|
|
אזכרות השנה
נונה מרג'אנה מכלוף כד' שבט 31 בינואר 2008
סבתא רמו ארביב ט' אדר,יום ששי מוקדם ל14 בפברואר
סבא חואתו ארביב כד' ניסן 29 באפריל
ההורים שלנו, 11 חודש, ב-11 במאי
נונו אליהו מכלוף, כד' אייר, 29 במאי |
|
|
|
|
Kol haKavod dear brother on the wonderful work and also for the amendments.
Yishar Koach and Chazak veEmatz
Ohevet otcha
E |
|
|
|
|
How very moving to read Moran and Helena's letters.
We are all feeling the great loss the many happy memories will keep us going.
Let's hope we shall have some happy occassions in the near future.
Lots of love to everyone in the family from
Esther, Naftali, shelli and Sarit in England |
|
|
|
|
למורן אחותי האהובה...
אני כל כך שמחה שהתעקשתי שתדברי עם סבא ביום ראשון לפני שסבא נפטר.
הייתי ליד המיטה של סבא ואמא ביקשה כמה שעות קודם שאני אתן לו לדבר איתך. אז כרגיל שאני מפוזרת לא מצאתי את הטלפון אז סבא אמר לא חשוב פעם אחרת ואני בניגוד לאופי שלי ,שהכל יכול לחכות התעקשתי עם סבא לא עכשיו תדבר איתה. ואני זוכרת את השיחה... כנראה ששאלת אותו סבא אתה מתגעגע אלי , אז הוא ענה " בטח! כמה מורני יש לי"י
סבא גם אהב אותך מאוד וזאת הוכיחה התמונה שלו ושלך שנמצאה בתעודת הזהות שלו. בעזרת השם בקרוב אנחנו נתראה אז אני אביא לך אותך תהיי חזקה חמודה שלי אני אוהבת אותך המון וכך גם אמא, אבא , תומר ודניאל י |
|
|
|
|
לסבא שלי:
אני יושבת וכותבת אחרי שצפיתי באתר ששרוליק בנה לזכרך ולזכר סבתא
ואני רוצה להגיד לך שניסיתי להיות חזקה ולא בכיתי עד שתמונה אחת שברה אותי... זאת התמונה שאתה משפריץ על בר בחג השבועות זה הציף אותי כאלה זכרונות... התחלתי לספר לאמא על זה אבל מסכנה קשה לה ולא הרגשתי שהיא מבינה בכלל על מה אני מדברת אז רציתי לספר ולשאול אותך אם אתה זוכר שתמיד בשבועות הייתי יושבת על המדרגות של השכנה מלמעלה וכל מי שהיה עובר הייתי מאיימת להשפריץ עליו מים ואף אחד לא שיתף איתי פעולה ואני כל כך רציתי לשחק... אז אתה תמיד היית מציל אותי ובא ומכניס אותי לבריכה של הדגים או מוצא קומבינה אחרת כדי שאני לא אתבאס (סליחה על הכתיבה הסלנגית אני לא במצב של עריכה...)
מרגעים שכאלה יצא לך הכינוי סבא סבבה...
אתה לא יודע כמה קשה לי להיות כל כך רחוק ולחשוב שפעמיים לפני הטיסה שלי ניסיתי לבוא להפרד ואתה לא היית לפחות רק אם יכולתי לראות אותך לפני... אני עדיין לא מאמינה שעשית לי את זה כי בחתונה של קרן הכרחתי אותך להבטיח לי שתהייה בחתונה שלי ואתה עניתי בחיוב ולחשוב שכשהיית בבית החולים ודיברתי איתך בטלפון אמרת שזה כלום ועוד שאלת אם שלחתי לך את הסיגרים... נכון שאמרתי להורים שלי שאני לא יהייה אימפולסיבית אבל אני אספר לך סוד רציתי לבוא אחרי שהודיעו לי שסבתא נפטרה כדי שאני אספיק לראות אותך ובעודי מארגנת את הכול חתכת לי וניסית באמת ניסיתי וכואב לי שלא הצלחתי...
קשה לי כל כך לכתוב לך כי אני לא אדם רגשני במיוחד כנראה יצאתי בזה דומה לאבא שלי שמשתדל להראות ששום דבר לא שובר אותו אבל אני מוצאת את עצמי בוכה ולא יכולה לעצור את הדמעות גמרתי כבר גליל שלם של נייר טואלט ויש לי עוד הרבה להגיד לך אבל זה לא יוצא אז סבא סבבה בפעם האחרונה
א נ י א ו ה ב ת א ו ת ך
מורן |
|
|
|
|
|
|
it was wonderful you did the family web sit
ake ve atslah .
חיים רומנו פתח - תקוה ישראל . |
|
|
|
| |
 |
Reklamfri hemsida | Gratis forum | Gratis gästbok | Administration | Integritet
|